לפני מספר ימים שמעתי הרצאה פילוסופית למדי (כן, יש לי זמן פנוי)
הנושא היה קנאה, לא קנאה רומנטית שזה סיפור אחר, אלא יותר קנאה רכושנית
כלכלית, משהו שדומה לרכב של השכן גדול יותר.

אנשים שעוסקים בפרסום הם בעלי אופי של שוערי כדורגל
כשכל אדם נורמלי יברח מכדור שבועטים לכוונו, שוער קופץ על הכדור
ככה אנשי פרסום, בשלב מסוים הם רואים רק פרסומות, וככזה אני תמיד מנסה להבין
מה ההחלטות שהנחו את המפרסם לפרסם באופן מסוים ומי קהל היעד?
זאת המחשבה שעברה בי כשראיתי לאחרונה מודעה של שעון, אבל איזה שעון.

נחזור רגע להרצאה או יותר נכון לתובנות שקיבלתי ממנה
ידעתם שיש שעון של רולקס שעולה 60,000 ₪, זה לא שעון שנמצא בספר השיאים של גינס
זה שעון די רגיל של חברה שהוקמה ב-1905 ועומדת על יצור של למעלה מ-2000 יחידות ביום בדגמים שונים.
נכון ל-2016 ההכנסות השנתיות של החברה עמדו על 4.7 מילארד דולר (ויקיפדיה)
השעון הוא שעון רגיל עם מחוגים ללא ספק בעל מנגנון פנימי מושקע
לגבי העיצוב שלו? אישית אני לא עף עליו
רק מה ששכחתי לספר שכל מה שהשעון עושה זה "אומר" מה השעה, זהו.
ובעידן שיש שעון בטלפון במחשב ובכל פינה בבית נראה קצת מוזר.

כנראה שיש משהו אחר בשעון הזה.
לפי נתוני הייצור של רולקס, כנראה ובאופן מפתיע אנשים קונים אותו
ותתפלאו לא כולם מהמאיון העליון של החברה.
האחוז הזה מהאוכלוסייה שרוכש את השעון, הוא קהל היעד של החברה
אז למה לעזעזל הם מפרסמים אותו לקהל הרחב? מה הם לא שמעו על טרגוט מפולח?
קהל יעד? יש להם מפרסמים ג'וניורים?

כאן התובנה שלי שאשמח לשתף אתכם
אני אישית בחיים לא אקנה שעון כזה, לא נראה לי מוסרי אבל לחלוטין אני קהל היעד
לפרסום שלו, לא כרוכש, כקהל יעד לפרסום.
למה?
כי השעון הזה הוא סמל סטטוס, מעבר לשעה הוא מעביר גם ערך
מי האיש שעונד אותו, כנראה שיש לו כסף, הוא מאוד מקפיד בפרטים
בקיצור סטטוס
טוב, אז את זה כולנו יודעים
ובכל זאת למה לפרסם את זה לי כקהל יעד?
באמצעות הפרסום של המותג לקהל הרחב הם מלמדים את הקהל "שפה"
זאת שפה שמנסים להחדיר אותה למקסימום קהלים וזאת על מנת שהקהלים יזהו מה הוא סטטוס ואיך הוא נראה.

תחשבו שאתם נוסעים למדינה רחוקה שם יש שבט של ילידים
והם צבועים בכל מיני צבעים בפנים שמלמדים על הססטוס של האדם.
שני קווים אדומים = צייד מעולה
קו ירוק במצח = הכי חזק בשבט
שלושה קווים אדומים במצח וקו ירוק בסנטר זה ראש השבט ואליו לא פונים בשום אופן
ואם כן, יש בזה סכנה לחייך.
אז איך תדעו את זה אם לא תבינו את השפה של הסטטוס?

נופל האסימון?
רולקס עושה שירות ללקוחות שלה בכך שהיא מלמדת את ההמונים איך נראה סמל סטטוס
שהם מוכרים, ולא באמת למכור להם, לרולקס יש לה את הלקוחות הנאמנים.
והפרסום נועד כדי להרגיע את הרוכשים הפוטנציאלים שיהיו בטוחים שברכישה של רולקס
ההמון ידע מה מעמדם.

אז שתי תובנות
אחת כשאתם רואים פרסום שנראה לכם מגוחך שמפרסמים אותו לכם יתכן ויש לזה סיבה.
ובפעם הבאה כשאתם מפלחים קהל כמפרסמים תחשבו על זה.

מהיום כשאתם רואים אחד שעונד שעון כזה תדעו שהוא בעל ססטוס
או שהוא פשוט קנה חיקוי
😊

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *